פקקים בחג

ספטמבר 30, 2008 ב- 9:37 am | פורסם בחווית הפקק | 3 תגובות
תגים: , , , , , , ,

החגים הגיעו ואיתם איך לא גם הפקקים..

 בין אם אתם בדרך לארוחה או חזרה ממנה כנראה שלא יהיה מצב שלא

תפגשו בו – הפקק!!!

אז מה עושים?
יוצאים מוקדם כדי לא לתפוס אותו? (אבל אז בטח כולם יוצאים מוקדם)

או אולי נצא מאוחר? (אבל אז נפספס את המנה הראשנה).

ספרו קצת על חווית החג שלכם והעמידה הנפלאה בפקק
(הצעה שלי – תביאו תפוחים ודבש ותאכלו באוטו)

חג שמח לכולם!!

מודעות פרסומת

אז איך אתם אוהבים את הקפה שלכם?

ספטמבר 10, 2008 ב- 7:40 pm | פורסם בחווית הפקק | 5 תגובות
תגים: , , , , , , , ,

לכל אחד יש את ה"קפה על הדרך" שלו,

אני בטוח שיוצא לכל העומדים פקק לעצור בצד הדרך ולפנק את עצמם באיזה קפה טוב, שירגיע ויעורר את הדרך

ספרו לנו איפה אתם עוצרים וקונים את הקפה שלכם..

ותנו המלצה לבית הקפה החביב עליכם..

עלו ברשת: איך מבשלים ספרים? / אילן יצחייק ושוקי לאה

אוגוסט 10, 2008 ב- 9:23 pm | פורסם בפקקים ברשת | תגובה אחת
תגים: , , , ,

כן גם אנחנו מומלצים ברשת…

פקק – "ספרו לנו על הפקק שלכם על מנת שאחרים יידעו להימנע מלהיכנס אליו" מציעים מפעילי האתר הפרטי הזה, מעין קבוצת תמיכה מקוונת לנהגים שסובלים בקביעות מפקקים בדרכם לעבודה ובחזרה. הגולשים מוזמנים לדווח לאתר על פקקים בזמן אמת, לספר חוויות על פקקים קשים במיוחד, להציע רעיונות לעקיפת פקקים ועוד (שוקי לאה).

לכתבה המלאה – אתר YNET

ישראל 2007: הרכב הפרטי משתלט על הכביש / החברה להגנת הטבע

אוגוסט 7, 2008 ב- 6:10 pm | פורסם בפקקים ברשת | כתיבת תגובה
תגים: , , , , , ,

נתונים במסגרת דו"ח שהפיצה החברה להגנת הטבע במסגרת יום התחבורה הציבורית 2007,

  • מספר כלי הרכב אשר נעו על כבישי ישראל בשנת 2006 עמד על כ-2,200,000. נסועת כלי הרכב המנועיים (מספר הקילומטרים שמבצעים כלי הרכב) עלתה על 43 מיליארד ק"מ, אורך הדרכים הסלולות עמד על כ-18,000 ק"מ ואילו שטח הדרכים הסלולות עלה על 141,000,000 מ"ר!
  • קצב גידול מספר כלי הרכב בישראל, במהלך השנים, איננו תואם את קצב גידול האוכלוסייה במשך אותה התקופה. בעוד שאוכלוסיית ישראל גדלה, החל משנות השישים, בלמעלה מ-400% (מכ-1,300,000 לכ-7,100,000 נפש), מספר כלי הרכב המנועיים במדינה גדל בלמעלה מ-3,000%! ומספר כלי הרכב הפרטיים באותה התקופה עלה בכ-7,000%!
  • החל משנות השבעים חל גידול של 90% באורך הדרכים הסלולות בישראל. הגידול בשטח הנדרש לסלילת ק"מ דרך מצביע על כך שהכבישים החדשים הנסללים רחבים יותר ובעלי מספר רב יותר של נתיבים. כל זאת מוביל לפגיעה חמורה ביותר באיכות האוויר שאנו נושמים, לחיסול של השטחים הפתוחים ופגיעה משמעותית בנוף.
  • החל משנות השמונים חל מהפך ביחס שבין מספר כלי הרכב הפרטיים בישראל לשאר אמצעי התחבורה. בעוד שבשנות החמישים והשישים הרכב הפרטי היווה כ-30% מסך אמצעי התחבורה הממונעים ושאר האמצעים היוו 70%, מתוכם היוו האוטובוסים כ-4%, הרי שהחל משנות השמונים הרכב הפרטי היווה כ-70% מסך אמצעי התחבורה הממונעים ושאר האמצעים היוו כ30% מתוכם היוו האוטובוסים כאחוז אחד בלבד. משמעות הדבר היא כי התחבורה הציבורית בישראל הלכה ואיבדה את מעמדה, זאת למרות חשיבותה בצמצום כמות כלי הרכב הפרטיים על הדרכים.
  • הצפיפות בכבישים והנזקים הסביבתיים, כלכליים, התחבורתיים והחברתיים הכבדים הנובעים מהעלייה בשימוש ברכב הפרטי, כמו גם תביעת ארגוני הסביבה, העלו גם בקרב מקבלי ההחלטות את המודעות לחשיבות תחבורה ציבורית יעילה ברמת שירות גבוהה, תחבורה ציבורית שתהווה תחליף ראוי לרכב הפרטי כאמצעי נסיעה עיקרי.משרד התחבורה משקיע בשנים האחרונות משאבים רבים לקידומן של מערכות להסעת המונים במטרופולינים, אך במקביל מושקעים משאבים רבים נוספים במערכות תחבורתיות מקבילות ומתחרות ככבישים חדשים, חניונים במרכזי הערים, עידוד השימוש ברכבי ליסינג וכדומה. עקב כך, חרף המאמצים הרבים לקידומן של מערכות להסעת המונים, יורדת לטמיון ההשקעה האדירה בכדאיותן הכלכלית והתחבורתית של הפעלת מערכות אלה ואילו הנזקים הסביבתיים רק הולכים וגדלים!  

לכתבה המלאה – החברה להגנת הטבע
דו"ח יום התנועה 2007 – החברה להגנת הטבע

פקקים, תורים ועצבנות / מאמר מערכת (Way ToGo)

אוגוסט 5, 2008 ב- 3:40 pm | פורסם בפקקים ברשת | כתיבת תגובה
תגים: ,

הנחה רווחת היא כי הישראלי הממוצע חסר סבלנות, חי בסיר לחץ מתמיד, נוטה לסיפוקים מיידיים, גורר חרדות מהעבר, נתון בחששות מההווה, ודואג באופן תדיר לעתיד הביטחון הלאומי, האישי והכלכלי. חום והבל הקיץ, המשולבים בחופשת הקיץ של ילדים חסרי מנוח, אינם תורמים לשלווה הנפשית. התחושה הכללית של חוסר הסבלנות כוללת את הרצון להגיע מייד לנקודה ולעצם העניין, כאן, עכשיו ובלי ללכת סחור סחור, מבלי להמתין להסברים והתנצלויות, ומבלי להמתין לפתיחתם של דלת, אשנב או דלפק. איש אינו אוהב תורים והמתנות, הנתפסים לרוב כבזבוז זמן. להכעיס, ההמתנות והעיכובים מלווים את חיינו בהתמדה מעצבנת – המתנה בתחנת אוטובוס, המתנה לפתיחתו של מחסום רכבת העולה באיטיות מרגיזה, המתנה לרמזור קצר הפותח חלון למעבר שתי מכוניות ולמכונית נוספת העוברת בגניבה, המתנה לטור מכוניות המתעכב כתוצאה מסקרנות, המתנה בבנק, בדואר או לשירות ציבורי….בניגוד להנחה הרווחת חוסר סבלנות אינו מאפיין צעירים, אלא גם מבוגרים וקשישים, והוא אינו אופייני רק לישראל, אלא רווח במקומות נוספים בעולם. אנשים מגלים רגישות גבוהה למחסור בזמן, או לזמן שאינו מנוצל כלבבם לא פחות מאשר למחסור בכסף. במוחו של כל אדם מתקתק שעון פנימי אשר בנסיבות מסוימות הופך קולני ומרגיז, ובנסיבות אחרות, מתמתן עד שהופך לרעש רקע זניח. מה משפיע על קצב ועל עוצמת תקתוק השעון הפנימי, על העצבנות או השקט הנפשי? מסתבר כי לא פחות מגורמים אובייקטיביים, פועלים גורמים פסיכולוגיים אופייניים מרובים ובעלי השפעה…עיסוק, הגשמת תהליך , אי ודאות , הנמקה ,הוגנות, טיפשות ושרירות , עצבנות ודאגה….עייפות, קהות חושים וטשטוש , התשה….המסקנות: יש לשאוף להימנע מראש מכניסה למצבי גודש, אך גם אם הדבר מתרחש לנסות לקחת את תחושת הזמן ביחס הנכון. רצוי לפתוח את המזגן או את חלון הרכב, לפתוח את הרדיו או לפצוח בשיר, לדאוג לשעשע את הילדים, לחייך לשכנים, ואפילו לחטט באף כדי להירגע, ומעל הכל לנסוע בזהירות.

לכתבה המלאה – Way TO-GO

הפקקים בכבישי ישראל: מדוע זה קורה – ולמה הסיוט רק יילך ויגבר / אריק מירובסקי

אוגוסט 5, 2008 ב- 3:26 pm | פורסם בפקקים ברשת | כתיבת תגובה
תגים: , ,

זה שנים מתנהלת תחרות אבודה בנתיבי איילון בין מוסדות המדינה לבין נהגי ישראל. באמצעות חברת נתיבי איילון שוקדת המדינה על הארכה, הרחבה ושיפוץ של הנתיבים, וחוזר חלילה, אבל לשווא – פקקי התנועה רק מתארכים והעומס בכביש גובר, בתהליך שניתן לכנותו מעגל קסמים. הרושם הוא שמדינת ישראל איבדה שליטה על מערך התנועה בדרך לתל אביב, בעיר עצמה ובערים נוספות; גם בציר הכרמל בחיפה ובצירי התחבורה הראשיים של ירושלים הפקקים רק מתארכים… מכיוון שהעתיד הבלתי נמנע של תושבי ישראל הוא לגור בצפיפות גדולה בהרבה מהקיימת כיום – הרי שכדי לשמור על איכות החיים, שלא לדבר על לשפר אותה, חייבים למצוא פתרונות קרדינליים לבעיות התחבורה…..לא צריך ללכת רחוק כדי לראות מה קורה בדרכים לריכוזי העבודה הגדולים, שלא לדבר על העומס בחניונים. מכונית היא זללן גדול של שטחים, הן מבחינת נתיבי תחבורה הן מבחינת שטחי חניה – ככל שמספר כלי הרכב הנכנסים לערים גדל, כך גם הצורך ביצירת מקומות חניה, והרשויות נאלצות להקים חניונים ציבוריים. קינן וטריגר רואים בכך בזבוז משווע של שטחים וכסף….מדובר בשינוי קיצוני בדפוס החשיבה שלנו. מר ישראלי של 2008 לא יהיה מוכן להפסיק לנסוע ברכבו הפרטי ולעבור להשתמש בתחבורה הציבורית במהדורתה הנוכחית. קינן וטריגר מסכימים כי על שירותי התחבורה הציבורית לעבור שינויים מפליגים כדי שהתושבים יראו בה חלופה ממשית למכונית הפרטית. וזה בדיוק תפקידה של המדינה.

לכתבה המלאה – The Marker

כביש 5!

יולי 10, 2008 ב- 8:28 pm | פורסם בהפקקים | תגובה אחת
תגים: , , , , , , , , , , ,

גלילות, מורשה, קסם..

שכחנו משהו? ספרו לנו…

כביש 4

יולי 10, 2008 ב- 8:27 pm | פורסם בהפקקים | 3 תגובות
תגים: , , , , , , , , , ,

מהדרום ועד הצפון..

איפה אין פקק בכביש הזה..

הפקק של המדינה? – כביש 1 (ירושלים ת"א)

יולי 10, 2008 ב- 8:26 pm | פורסם בהפקקים | 6 תגובות
תגים: , , , , , , , , , ,

מי לא מכיר את דיווחי הבוקר על הפפק של המדינה בכביש ירושלים – ת"א..

אז מתי ואיפה מתחיל הפקק שלכם..ומה אתם עושים כדי לעבור אותו במהירות ובכייף (כמה שאפשר)

יש עוד פקקים במרכז? – כבישי המרכז

יולי 10, 2008 ב- 8:24 pm | פורסם בהפקקים | 4 תגובות
תגים: , , , , , , , , , ,

אם פיספסנו איזה פקק באיזה כביש במרכז,

ספרו לנו עליו!

העמוד הבא »

בלוג בוורדפרס.קום.
Entries וכן תגובות feeds.